בזכות מכונת הכביסה הציבורית

אחרי ש"המלחמה" הסתיימה הגיע הזמן לעסוק גם בעניינים מעט פחות ברומו של עולם…

מאז שהגעתי לעיר הגדולה נחשפתי לתופעת המכבסה הציבורית. אמנם בביקורים בארץ כשאני אצל אמא שלי יש שיטה טובה יותר – זורקים את הכביסה לסל – והיא מגיעה חזרה נקייה ומקופלת באופן מסתורי, בהתחשב בשאר האופציות – זה לגמרי לא רע, כי:

1. לא חשוב כמה כביסה יש – הכל ייכנס למכונה אחת גדולה

2. 30 דקות למכונה זה זמן אידאלי – שמים את הכביסה, עושים קניות בסופר והופ – זה נגמר.

3. משמח אותי שלא כל בית מחזיק מכונה שעומדת בודדה רוב הזמן. כאן יש מכונה שמשרתת את כל הבלוק. כמעט כמו בקיבוץ…

4. תמיד מעניין לראות מי אחראי על הכביסה בכל בית, אם אהיה הגבר היחיד במכבסה, ואילו שיחות יתחוללו בזמן הציפייה

5. תודו שזה נחמד האתגר של "האם יהיו לי מספיק קוורטרים השבוע"…

עד כאן פינת הדברים הטריוויאלים בחיי.