אבא

היום לפני 17 שנה נפטר אבא שלי, אחרי כמעט 4 שנים של מחלת הסרטן. תמונות המלחמה, והעובדה שאני נמצא רחוק מהמשפחה, מחדדות אצלי את תחושת הכאב. בעבר חשבתי שזה "לא בסדר" להרגיש כאב אחרי כל כך הרבה שנים, חשבתי שאני צריך "להתגבר כבר". היום אני מנסה להיות פחות ביקורתי כלפי עצמי, פחות "גבר גבר".

רב חבריי החדשים לא הכירו את אבא שלי, וגם לא שמעו ממני יותר מדי אודותיו. אני לא מתיימר לתת תיאור מקיף שלו כאן בבלוג הצנוע שלנו, אבל בכל זאת אשתף במחשבות על מה שלמדתי ממנו ומהקונפליקטים שלו. מצד אחד – אבי היה מה שנקרא "מלח הארץ". גדל בתל אביב הישנה ברחוב בלפור, היה פעיל בצופים, ואף הגשים והלך לנח"ל ולקיבוץ (תל קציר). הוא גם היה ציוני גאה ופעל להעלות יהודים לארץ (מצפון אמריקה). מצד שני – אידאל ההקרבה היה רחוק ממנו. כשהיה מדבר על הצבא, היה מציע לי להיות שקמיסט (ואני התגייסתי למטכ"ל…). מעולם לא חשב שזו זכות כה גדולה "למות בעד ארצנו" וגם חשב שהקיבוצים יצליחו רק אם ידאגו שלחבריהם תהיה רווחה כלכלית. גם כשהיה חולה לא ניסה להיות גיבור ולהסתיר את כאביו.

מה הוא היה חושב על המצב היום? מה הוא היה חושב על הבחירות שלי ועל הדעות שלי? לעולם לא אדע. בינתיים אשתף אתכם במצגת שערך אחי איתן לפני שנתיים:

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s