مدينتي عسقلان

d790d7a9d7a7d79cd795d79f-d7aad7a8d792d795d79d1
לכתוב שירים זה תמיד מצב קצת מוזר, מצד אחד תחושה גדולה של דחיפות לנסח, לבטא, לאמר דבר מה חשוב, ומצד שני הידיעה הברורה כי גם התוצר המוצלח ביותר הוא רק שיר, שיכולת התנועה שלו מוגבלת ויכולת ההשפעה שלו בחוץ קטנה מאוד בהתאם. בפנים כאמור זה קצת סיפור אחר, אבל על היתרונות הנרקסיסטיים של כתיבת שירה נראה לי כרגע פחות מעניין לדבר. אולי כתיבת שירה דומה קצת למעשה הפסיכולוגי. יש בה משהו מהשליחה החוצה של דבר מה שלא ידוע אם יוכל בכלל להתקבל ואם כן מה תהיה ההשפעה שלו בסופו של דבר. אחת מהמדריכות הראשונות שלי בפסיכולוגיה אמרה לי פעם, כשהבעתי חשש גדול לפגוע במטופל, שאני לוקחת את עצמי ואת הכוח שלי קצת יותר מדי ברצינות. כשסיימתי להיעלב חשבתי שיש בזה משהו נכון, אחרי הכל דרוש הרבה יותר מאמץ כדי להזיז משהו מנקודה אחת לנקודה אחרת ממה שאנחנו נוטים לחשוב. התובנה הבסיסית הזו אני חושבת עוזרת גם לכתוב שירה. היא הופכת את השאלה על ההשפעה לשולית. זה לא באמת משנה. משנה הנסיון לשלוח משהו החוצה ומשנה הציפייה הזו המתוחה לדעת מה יקרה, וכשמחכים בחוץ למשהו בדרך כלל משהו קורה אפילו אם בכיוון אחר לגמרי.
כל ההקדמה המתארכת הזו בעצם נועד לספר על הדבר הזה שקרה לשיר שלי.
השיר שכתבתי על אשקלון, תורגם לערבית על ידי נאאל אלטוחי ממצריים ופורסם בכתב עת לבנוני לשירה, יחד עם שירים נוספים מהאנתולוגיה "לצאת" שיצאה לאור בזמן המלחמה האחרונה. מלבד ההתרגשות המיידית מהעובדה שמשהו שכתבתי מעניין עוד אנשים מלבדי (ומלבד דן שאין לו ממש ברירה), התרגום עורר בי התרגשות גדולה מסוג אחר. השיר שנשלח הצליח להגיע למקום שלא ידעתי שאפשר להגיע אליו. הוא הצליח למצוא מכרים חדשים שאני לא חשבתי שירצו בו בכלל או שאפשר להעז ולפנות אליהם. התרגום הפך אותו לפוליטי במובנים אחרים, חדשים ומסקרנים יותר מאלו שהצמדתי לו אני כאשר הוא נכתב. יגאל שלקנאתי הרבה קורא ערבית, סיפר לי כי בתרגום לערבית נוצרת אירוניה לנוכח שם השיר, אשקלון נהיית לעשקלן, השורה: "עירי שלי אשקלון" מיתרגמת ל: مدينتي عسقلان ("מדינתי עסקלן"). התרגום יוצר טשטוש בין ההפרדה שיצרה העברית כאשר כתבתי אני את השיר, בין אשקלון העברית בה אני נולדתי לבין העבר הפלסטיני של העיר שנקטע עם גירוש התושבים בתחילת שנות החמישים. האבחנה בין השלי ללא שלי, בין מה שאני כותבת ומכירה למה שמצוי בצידו השני של הגבול נשברת, ואשקלון אחרת שאינה המצאה חדשה ישראלית, ממשיכה להתקיים כהווה בתוך השיר בזכות התרגום.
מאוד הייתי רוצה לדעת איך יכולה שירת מחאה בעברית להתקבל בלבנון, איך מובנים השירים, מה המשמעות הפוליטית שניתנת להם. הלוואי והשירים האלו באמת יוכלו להיות עבור חובבי השירה הלבנוניים סנונית שמספרת על הקולות האחרים שקיימים בציבור הישראלי. צריך ,אני חושבת, להיות עם יכולת אינטגרטיבית גבוהה ויושר פוליטי גדול כדי לפרסם את הקולות האלו דווקא בשבוע בו ישראל מכריזה על עצמה באופן רשמי כמדינה אלימה, לאומנית וגזענית , כפי שהראו תוצאות הבחירות.

http://alghaoon.com/alghaoon/files/gawoon12.pdf

נעמה

2 תגובות ל-“مدينتي عسقلان

  1. I think you earned a spot on my category (Havay ve-bidur)

    Congratulations!!

  2. כל הכבוד. זה מאד מרגש שתרגמו אותך לערבית. אולי תוכלי להציע שאלות ותשובות עם המשוררת באתר האינטרנט הלבנוני?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s