זר וטוב לו

דו"ח ביניים:
לעומת הכנופייה הניו-יורקית, אני חווה את חיי בעולם החדש באופן לא-קהילתי בעליל. העדר העברית, הישראליות והפוליטיקה – הניגוד הברור והחד בין מי שאני לבין הסביבה החדשה שלי – הוריד ממני עול.  בישראל, הרגשות האישיים ביותר מציפים את הסנטימנטים הפוליטיים שלי והסנטימנטים הפוליטיים שלי גולשים אל הפינות האישיות והאפלות ביותר שלי. בישראל, קווי המתאר שלי מטושטשים ועמומים: תמיד מרחפת מעליי הסכנה שמה שנדמה לי כרצון שלי יתברר כרצון של אדם אחר קרוב אליי ואהוב עלי אבל נבדל ממני ורוצה דברים שאני כלל איני רוצהֿ. כאן, בקיימברידג' מסאצ'וסטס, האנשים שונים ממני כל כך, הרחובות הם כל כך לא שלי והשפה כל כך לא שפתי, שאין כל סכנה – הרצונות והתשוקות של האנשים סביבי לא יכולים להתערבב בשלי. הפער ביני לבין הסביבה שלי מהדהד אליי חזרה וקל לי לזהות את ההשתקפות שלי, קל לי לדעת מה אני עושה למעני ומה אני עושה למען אחרים.
כך גיליתי שבנוסף לפילוסופיה, אני נהנה לשחות בבריכה פעמיים או שלוש בשבוע ואני נהנה לרקוד כל כמה ימים אחרי שאני גומר ללמוד או כשאיני מצליח עוד להתרכז בלימודים. הביקורים בבריכה ובמועדוני לילה הם ביקורים פשוטים: חששות מסובכים שפעם הציפו ביקורים כאלו התנדפו. אני לא חושש להפוך את השחייה לעיסוק נהנתי-יאפי-ניאו-ליברלי בבריאות; אני לא חושש להראות כגבר בודד שמחפש זיון במועדון לילה; אני לא חושש להתקל בגברים בריאים ויפים ממני בבריכה ואני לא חושש להתקל בגברים יפים ומגניבים ממני במועדון הלילה; אני לא חושש להראות מטופש כשאני שוחה ואני לא חושש להראות מטופש כשאני רוקד; אני לא חושש שנשים יבוזו לי ואני לא נתקף חרדה אם נשים מחייכות אליי.
חששות אלו עלולים היו להתממש בעבר והם עלולים להתממש היום – החששות התנדפו לא משום שהעובדות עליהן הם מבוססים כבר אינן רלבנטיות אלא משום שאותן העובדות התרוקנו מהכוח המאגי שהיה להן עליי.
לפעמים, למשל כשיש מוסיקה טובה אבל אף אחד לא רוקד חוץ ממני, אני שם לב שמישהו לועג לי. כל פעם אני מופתע שגם כשהם בזים לי אני לא חש מבוזה. בכל פעם אני מופתע ממעטה הזרות שמגן עליי: מי שלא מכיר אותי לא יכול לחוות עליי דעה .

ועכשיו אני מבקר בישראל לשישה ימי חופשת האביב – זוהי הפעם הראשונה בחיי שאני מבקר בישראל – ולא ברור לי אם הבאתי את מעטה ההגנה שלי איתי.

תגובה אחת ל-“זר וטוב לו

  1. עכשיו זה נראה לי מאוד מדוייק ומצליח גם להסביר את הקלות המפחידה שבה התחלתי לדבר כאן בשיעורים במקום להתלבט עד סוף השיעור אם מה שיש לי להגיד באמת מצדיק את עצם האמירה, אבל אני תוהה אם ירח הדבש הזה ימשיך גם אחרי שנלמד לקרוא את מה שהם אומרים עם העיניים או הגבות, או כשנתחיל לחשוב על עצמינו בתור מי שגרים כאן ולא זמניים, ואולי אז דווקא הביקור בארץ יהיה סוג של נחמה של שפיות

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s